רימון זה פרי מיוחד

עלי תירס, עלי דקל,עלי בננה, רפיה, לולבים

שיח הגדל בחורש הטבעי ברחבי הארץ, ענפיו חומים/אדמדמים. ועליו ירוקים וקטנים.

אחד משבעת המינים. העץ/שיח מתבלט בחודש האביב בשיא ליבלובו. עלוותו הצעירה בולטת בצבעה האדום. משתמשים בענפים החדשים הצומחים מן הגזע – החזירים, אך שימו לב, הם דוקרים.

ארצנו משופעת בעצי זית. עיקר ריכוזם באזור הגליל. לעץ הזית זנים שונים. מן הזית קולעים את הענפים הגדלים מגזע העץ, הנקראים חוטרים וידועים בשמם העממי "חזירים". בימי המקרא שימש כסמל לחיי משפחה ברוכים ומאושרים:"אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך, בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך".

את הלולבים אוספים בזמן הגדיד, או מן הסוכות לאחר השימוש בהם במועד החג. מניחים להם להתייבש. מן הלולבים קולעים בשיטת ליפוף עתיקה, שיטה תימנית, סלסלות שונות וגם בשילוב עם דלעות (מוצר הנקרא אצל סלימה: דלוע קלוע). במרוקו משתמשים בלולבים לקליעת מחצלות, חבלים, וסלים.

[להציג במצגת]

ענפי עץ התמר. הענפים הדקים המחזיקים את פירות התמר. ישנם זנים רבים של עצי תמר, מרביתם גדלים בעמק בית שאן חלקם בערבה. קטיף התמר הנקרא גדיד מתבצע בחודשים ספטמבר אוקטובר. חלק מהפירות נמכרים עם הסנסנים ובמרביתם מופרד הפרי מסנסניו. אשכול הפרי המחובר לעץ נקרא: ידה. ולכל זן של פרי ישנן ידות שונות, בעוביין ובאורך סנסניהם. למלאכת הקליעה נעדיף להשתמש בזן אשר סנסניו ארוכים יותר בהשוואה ליתר ונקרא אמרי. אולם כאמור כל זן אחר יתאים אף הוא.

עץ התמר אשר עיקר אזור גידולו באגן המזרח התיכון, נקרא דקל בלשון המשנה, היה חלק חשוב בחייו של העם היהודי בתקופת נדודיו מנאת מדבר לנאת מדבר העץ התמיר נתן למרחוק בשורה של צל ומים. את "הדבש" שבשבעת המינים שבהם נשתבחה ארצנו, זיהתה המסורת עם פירות התמר – "ארץ זבת חלב ודבש". מביאים ביכורים רק משבעת המינים, שבעת גידולי השדה והכרם שבהם נשתבחה ארץ ישראל לפי הכתוב בספר דברים ח' ח : "חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ שמן זית ודבש (תמרים)" שבעת המינים כתובים בסדר הבשלתם.
"מה תמרה זאת אין בה פסולת,
אלא תמרים לאכילה,
לולבים להלל,
חריות לסיכוך,
סיבים לחבלים,
סנסינים לכיבוד,
שפעת קורות לקרות בהן את הבית,
כך ישראל אין בהם פסולת"
(בראשית רבה, מ"א, א')

מופקים מעץ דקל הרוטאנג, הצומח בעיקר באיי מאלאיה. דקל זה מגדל שריגים מטפסים שאורכם מגיע ליותר מ-100 מטר. השכבה החיצונית של שריגים אלה מכילה חומצה אורתו-צורנית והיא משמשת כחומר גלם לקליעת כסאות. מן החלק הפנימי של השריגים הללו מכינים על ידי תהליך מיכני את הנצרים (ולכן אנו מכנים אותם טבעיים למחצה). אודות לתהליך המכני מתקבל נצר בעובי אחיד לכל אורכו. את הנצרים ניתן להשיג במידות עובי שונות ובאיכות שונה.