דצמבר 21st, 2011
עץ התמר
עץ התמר אשר עיקר אזור גידולו באגן המזרח התיכון, נקרא דקל בלשון המשנה, היה חלק חשוב בחייו של העם היהודי בתקופת נדודיו מנאת מדבר לנאת מדבר העץ התמיר נתן למרחוק בשורה של צל ומים. את "הדבש" שבשבעת המינים שבהם נשתבחה ארצנו, זיהתה המסורת עם פירות התמר – "ארץ זבת חלב ודבש". מביאים ביכורים רק משבעת המינים, שבעת גידולי השדה והכרם שבהם נשתבחה ארץ ישראל לפי הכתוב בספר דברים ח' ח : "חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ שמן זית ודבש (תמרים)" שבעת המינים כתובים בסדר הבשלתם.
"מה תמרה זאת אין בה פסולת,
אלא תמרים לאכילה,
לולבים להלל,
חריות לסיכוך,
סיבים לחבלים,
סנסינים לכיבוד,
שפעת קורות לקרות בהן את הבית,
כך ישראל אין בהם פסולת"
(בראשית רבה, מ"א, א')